מאמרים

מחקר: טיפול בכאבים כרוניים בעזרת רולפינג אפקטיבי יותר מטיפולים אחרים

טיפול בכאבים כרוניים בעזרת האינטגרציה המבנית – רולפינג …"אצל מטופלים שטופלו באינטגרציה מבנית, חל שיפור משמעותי בטווח התנועה, יציבה, כאב, תפקוד כללי והדיווחים האישיים של המטופלים. נראו קשרים משמעותיים בין המאפיינים השונים, כדוגמת כאב ותפקוד".

מחקר שפורסם בארה"ב: טיפול בכאב כרוני בעזרת אינטגרציה מבנית – רולפינג הראה תוצאות טובות יותר מטיפולים אחרים*

תורגם ע"י אורנה בת-דוד

סיכום המחקר: הפחתה ניכרת בכאבים, שיפור ביציבה ובתחושה הכללית אצל המטופלים ברולפינג.
בקבוצת הביקורת טופלו עשרים איש בשיטות טיפול שונות.
בקבוצת המחקר טופלו שבעה גברים ושלוש עשרה נשים, שסבלו מכאבים בין חודש לעשרים שנה. 90% מהם טופלו לפני כן בפיזיותרפיה קונבנציונלית. חלקם טופלו גם בכירופרקטיקה, עיסוי רפואי ואחר, ועוד.
הסימפטומים מהם סבלו היו: כאבי צוואר, דלקת כרונית בכתפיים, כאבי שכמות, ידיים, רגליים וברכיים; כאבי משנה שנבעו מצלקות וכוויות.

מתוצאות המחקר עלה שאצל המטופלים שטופלו באינטגרציה המבנית חל שיפור משמעותי ביציבה, כאב, טווח תנועה, תפקוד כללי והתחושה הכללית. הפחתת הכאב והיציבה המשופרת תוארו ע"י המשתתפים כגורם העקרי לשיפור בתפקוד הכללי. שנויים אלו לא נראו בקבוצת הביקורת.

תוצאות המחקר הזה מאשרות לראשונה באופן מדעי את הנחתה של ד"ר איידה רולף, PHD בביוכימיה, שארגון משופר של רקמות החיבור העוטפות (פאסיה) והגוף כולו מתבטא בהפחתת כאב ועקב כך שיפור התפקוד האישי והכללי.

ד"ר רולף כתבה על הקשר בין כאב ותפקוד לקוי של הרקמות הרכות. היא הניחה (והוכיחה) שאיזון נכון ביחס לכוח המשיכה מפחית כאב ומשפר את יכולת התנועה של האדם. היא הניחה שכאב באזור אחד של הגוף גורם לעיתים קרובות לשינוי בתנועה כפיצוי, מה שגורם לשינוי הביומכניקה של המטופל וכתוצאה מכך למתח נוסף ברקמות הרכות. רקמות רכות שנמתחות כתוצאה משיבוש האיזון, גורמות לעומס שרירי, המתבטא ככאב כרוני.

ד"ר רולף טענה והוכיחה שהיחס בין חוסר איזון, מתח שרירי וכאב כרוני יכול להתאזן מחדש בעזרת התערבות הא.מ. ; בגלל שמערכת רקמות החבור מאחדת ומחברת את הגוף, העבודה עם הרקמות הרכות חייבת להתבצע בגוף כולו, ולא באזור מסוים של מצב פתולוגי וכאב. התערבות של א.מ. המיועדת לחדש את ארגון הגוף ולהפחית מתח וכאבי שרירים ולשפר את התפקוד התנועתי, עשויה להתאים כדרך להתייחס למערכת השרירים-שלד של מטופלים עם כאב כרוני .

תוצאות המחקר:
בקבוצת הטיפול טופלו 20 מטופלים בגילאים בין 17 ל- 64, 7 גברים ו- 13 נשים, עם משך כאב שנע בין 1 ל- 240 חודשים לפני תחילת הטיפול בא.מ.; 90% טופלו לפני כן בפיזאותרפיה קונבנציונלית, חלקם גם בשיטות נוספות ככירופרקטיקה, מומחישונים, זריקות, מסג' רפואי ועוד.

הסימפטומים בגללם טופלו כללו: כאבי גב תחתון (7), צוואר (7), רגליים, זרועות כתפיים ושכמות (3), אוסטאוארטריטיס, בורסיטיס (דלקת כרונית בכתף), כאבי משנה כתוצאה מצלקות כוויות ועוד (3).

במטופלים שטופלו באינטגרציה מבנית, חל שיפור משמעותי בטווח התנועה, יציבה, כאב, תפקוד כללי והדיווחים האשיים של המטופלים. נראו קשרים משמעותיים בין המאפיינים השונים, כדוגמת כאב ותפקוד.
לא נראה הבדל משמעותי בין מי שטופלו לפני-כן במרפאת כאב או לא; לא נראה הבדל משמעותי בין מי שטופלו באינטגרציה מבנית בנוסף לפיזיותרפיה קונבנציונלית, למי שטופלו באינטגרציה מבנית – רולפינג בלבד. לא נראה שיפור במי שטופלו בשיטות אחרות.

דיון:
ניתוח הטבלאות מספק עדות ראשונית לכך שקבוצת המטופלים המעורבת הפיקה תועלת מאינטגרציה מבנית ; שופרו במיוחד טווח התנועה של המטופלים, יכולת התפקוד שלהם, רמת הכאב פחתה והם דיווחו על הרגשה כללית טובה יותר.
ניתן היה לצפות מראש והצפיה הוכחת כנכונה כדלקמן:  שיפור מירבי ב: יציבה (100%) וטווח התנועה (90%), בהתחשב בטבע העבודה של האינטגרציה המבנית; ההתערבות ברקמות הרכות מבוססת על שיפור ארגון הגוף ואמורה להביא לשיפור טווח התנועה והיציבה. הפחתה מהותית בכאב (74%), תפקוד (75%),ודיווח המטופלים על תחושה כללית טובה יותר (79%), מתאימים להנחות הבססיות של הא.מ. – במיוחד לכך שהשינויים בארגון הגוף יביאו להפחתת כאב ושיפור יכולת התנועה.

הפחתת כאב ויציבה משופרת:
הפחתת כאב ויציבה משופרת התקשרו גם לשיפורים בתפקוד.
תוצאות אלה מהוות תמיכה ראשונית בהנחה של ד"ר רולף שארגון משופר קשור להפחתת כאב וכתוצאה נוספת, לשיפור התפקוד. לא נמצא קשר משמעותי בין שפור טווח התנועה לתפקוד. יתכן שעדיף להשתמש במדד כולל כיציבה מאשר שינוי מינורי בטווח תנועה, כאשר באים לבחון שיטת עבודה המתייחסת לגוף כולו כמו האינטגרציה המבנית.

המכניזם של הכאב:
ההנחה היא כי ניתן להסביר את הדיווח על הפחתת הכאב של נבדקי הקבוצה הנ"ל במקרים של מקור מכאני או של האטה באספקת הדם לאזור מסויים. כאב כזה הוא כאב שמקורו ב"אברי קצה" של העצבים: שרירים, גידים, רצועות ופאסיה (רקמת מעטפת). הוא תוצאה של תהליך פיזיולוגי או מכאני ברקמה פגועה, מה שמעורר  גרוי של המוליכים העצביים (למוח). הכאב נוצר שוב ושוב על ידי גרויים כימיים ומכאניים של הקולטנים העיצביים העוריים והאחרים. למרות שסוג כזה של כאב מתקשר לעיתים קרובות לכאב אקוטי, הוא יכול לגרום גם לכאב כרוני; במיוחד כאשר ההפרעה נובעת ממקור מכאני. כך גם במקרים של כאב הנובע מרקמה צלקתית, וכאבים הנובעים מהאטה בזרימת הדם באיבר או ריקמה; האטה הנגרמת ממתיחה או לחץ מתמשכים הנובעים, בין היתר, מיציבה משובשת .

טיפול פיזי במטופלים עם כאב כרוני :
שיקום פיזי נחשב למרכיב אינטגרלי בטיפול בסובלים מכאב כרוני. הוא כולל בד"כ טיפול בסימפטומים, חינוך מחדש של המטופל לתנועה ויציבה נכונות, ואימון לשיפור התפקוד.

מה שמייחד את האינטגרציה המבנית משאר השיטות העובדות עם הרקמות הרכות היא העובדה שההתייחסות כוללת ומשפיעה בשלושה מישורים: מכאני, מערכת העצבים האוטונומית ומרכיבים המתבססים על תנועה. ישנה עדות ראשונית לכך שהתוספת, האופיינית לעבודה באינטגרציה מבנית, של מודעות לתנועה וחינוך מחדש לתנועות נכונות בזמן העבודה עדיפה ומשפרת את התוצאות ביחס לכל סוג של עבודה עם הרקמות בלבד.

מתוך מחקר שנעשה ע"י ד"ר ג'ודית דויטש PHD, PT,et all. באוניברסיטה לרפואה ורפואת שיניים, וביחידת טיפולי חוץ של מכון קסלר לשיקום בניו-ג'רסי, ארה"ב. ופורסם לראשונה ב: "orthopidic phsycal therapy clinics of north america"

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

למידע נוסף על סדנאות והרצאות בארגון שלך

להרשמה לבלוג

דילוג לתוכן